רבי אלימלך מליזענסק

הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א

הרה"ק רבי אלימלך ויסבלום מליז'ענסק זיע"א, נולד לאביו רבי אליעזר ליפמן בשנת ה' תע"ז, בעיירה טיקטין שבפולין, ונפטר ביום כ"א באדר ה'תקמ"ז – בליז'ענסק.
ככל שגדול היה רבי אלימלך, כן גדולה היתה ענוותנותו וגדולה היתה צניעותו. את הוד קומתו ואת ראשו המגיע השמימה הסתיר בכל הכוח. ואנו – אין לנו אלא מה שליקטנו פירורי פירורים – – –
רבי אלימלך נתקרב אל המגיד הק' ממעזריטש – ממשיך דרכו של הבעל שם טוב הקדוש והמנחיל העיקרי של תורת החסידות בדור ההמשך – ע"י אחיו הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי זי"ע. יחד עם אחיו יצא לגלות, ובדרכם השתדלו לקרב יהודים לעבודת הבורא בדרך החסידות.
לאחר פטירת המגיד ממעזריטש, היה המרכז הרוחני שהקים הרבי ר' אלימלך בליז'ענסק ממעצבי דרכה של החסידות בכללה, ואבן שואבת להמוני המוני יהודים, שבאו לפקוד את חצרו ולהתבשם מתורתו ומקדושתו.
גם בחייו, היתה הנסיעה לליז'ענסק מקובלת בעם כפועלת ישועות. הרבי רבי אלימלך רומם את רוחם של חסידיו, וגם אלו אשר הגיעו כדי לקבל ברכה עבור צר ומצוק – קיבלו קודם כל מטען רוחני שהחייה את נפשם והגביה את רוחם.

דרכו המיוחדת של הרבי רבי אלימלך, ביראת שמים טהורה, בענווה שאין דומה לה ובמסירות עצומה למען כל יהודי ויהודי, ליכדה סביבו חסידות לוהטת, והשפיעה בעוצמה על כל הפרט ועל הכלל.
"חמש מאות שנה קודם הולדתו ניזון העולם בזכותו; שתי ידיו – כשתי לוחות הברית ועשר אצבעותיו כעשרת הדברות!" – אמר עליו קדוש ישראל מרוזין זיע"א.
המוני החסידים ספגו ממנו את דרכו הטהורה, קיבלו ממנה עצה ותושיה, ברכות רפואה וישועה, אולם בעיקר קיבלו ממנו דרך תיקון ותשובה, דרך צמיחה והתעלות.

ספריו של רבי אלימלך מליזענסק​

‘נועם אלימלך' על התורה

התפילה קודם התפילה

קונטרס 'צעטיל קטן'

תלמידיו של רבי אלימלך מליזענסק

רבי אלימלך השאיר אחריו, מעבר לארבעת תלמידים אלו, עוד עשרות רבות של תלמידים ענקי רוח, בהם:
בעל "מאור ושמש", רבי נפתלי מרופשיץ, בעל "נועם מגדים" מטארניגראד, רבי נטע מחלם, בעל "ליקוטי מהרי"ל" אב"ד זאקליקאב, 
בעל "אור פני משה" מפשעווארסק, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, רבי פישל מסטריקוב, רבי פינחס מגניוועשאב, רבי שמואל מקארוב, רבי יצחק מאוזעטאב ועוד ועוד.
גם בניו הקדושים רבי אלעזר ממלא מקומו, רבי ליפא מחמעלניק, ורבי נפתלי מליז'ענסק,

וחתניו הקדושים רבי אליהו משדה-לבן ורבי ישראל מפריסטיק, כולם היו תלמידיו.

פטירתו ומקום מנוחתו של ר’ אלימלך

פטירתו של הרבי רבי אלימלך ביום כ"א אדר ה'תקמ"ז הותירה בלב העם חלל אשר לא יוכל להתמלא. מקום ציונו של רבי אלימלך משמש עד היום כסגולה נפלאה ליראת שמיים ולישועות עצומות, אשר לא כדרך הטבע. מכל קצוות העולם באים יהודים להעתיר על ציונו ביום ההילולא, ושואבים משם חיזוק והתעלות. הבטחתו הכבירה כי 'הפוקד את קברו לא ימות ללא תשובה' – מושכת אליה רבבות רבבות חסידים, צעירים ומבוגרים, המגשימים בכל שאיפה בת שנים: לזכות לפקוד את ציונו של הרבי רבי אלימלך בליז'ענסק.

אחרי פטירתו, הפך ציונו הקדוש למקום סגולה ראשון במעלה, ולאורך כל השנים התקיימו נסיעות לליזענסק, במיוחד בערב ימים נוראים ובתאריך היארצייט – כ"א אדר. ה'תפארת שלמה' מראדומסק, לפני 150 שנה, המריץ לנסוע לשם, הוא היה כהן ונסע לליזענסק, כשהוא מסדר מקום מיוחד לכהנים.
בפרוץ השואה וחורבן יהדות פולין, נתמעטו אורחות יהודים מליזענסק.

בעשרות השנים האחרונות, ובפרט לנוכח הפעילות הנרחבת של 'הכנסת אורחים ליז'ענסק, זכו לחדש ימים כמקדם. שוב מגיעים אלפים ורבבות לציון הקדוש, לפעול ישועות ורפואות במלוא חפניים…